תחום הבנייה הירוקה בישראל הולך ותופס תאוצה. במסגרת המגמה הזו, כיום כל מבנה מחויב לעמוד בתקנים ירוקים כחלק מתקנות התכנון והבניה וקבלת היתר רישוי למבנה. אחד מהתקנים הירוקים הללו הוא תקן 1045 – הנה לפניכם כל המידע החשוב בנושא
תקן 1045 – רקע ומטרות
בנייה ירוקה בישראל היא כבר מזמן אינה רק טרנד חולף. היא מהווה חלק מהותי מהדרישות של הרשויות המקומיות כחלק מתקנות התכנון והבניה וקבלת היתר רישוי למבנה. מטרת העל בתהליכי הבנייה הירוקה וקביעת התקנים השונים המגדירים את המבנה כמבנה ירוק, היא כמובן לשמור על איכות הסביבה ולעודד פיתוח בר-קיימא. מעבר לכך, ראוי לציין כי לבנייה ירוקה יש השפעה בריאותית על המשתמשים, והיא מביאה גם לחיסכון ניכר בהוצאות החשמל והמים.
מהו תקן ישראלי 1045?
אחד מהתקנים הירוקים המרכזיים בהליכי התכנון של בניינים הוא תקן ישראלי 1045. התקן פותח על ידי מכון התקנים הישראלי, לאחר מחשבה ותכנון של מהנדסים, אדריכלים המתמחים בין השאר בתחום אדריכלות ירוקה, ונציגים מהממשלה וממוסדות אקדמאיים. תקן זה עוסק בעיקר בכל תחום בידוד המעטפת החיצונית של מבנים שונים, מבני מגורים, מבני משרדים, מוסדות חינוך ועוד.
תקן 1045 פורסם לראשונה בשנת 1979, ומאז עבר מספר שינויים ועדכונים. הגרסה העדכנית של התקן, נכון לשנת 2022, מפרטת הוראות ודרישות טכניות הנוגעות בעיקר בנושאים הבאים:
בידוד תרמי תקן 1045
התקן מסדיר את כלל הנושאים המשפיעים על יכולות הבידוד התרמי של המבנה, החל מקביעת עובי מינימלי של החומרים המרכיבים את המעטפת החיצונית של המבנה ועד בחירת חומרי הבידוד המתאימים.
אוורור
קביעת מיקום פתחי האוורור והגדרת הנחיות לאוורור טבעי.
קירוי וחומרי בנייה
במסגרת תקן 1045 ניתן למצוא מגוון המלצות לשימוש בחומרי קירוי ובנייה בעלי החזר קרינה גבוה, המקטין את ספיגת החום החיצוני.
זיגוג והצללה
פתרונות זיגוג והצללה בכל הקשור לחלונות המבנה, במטרה למנוע חדירת חום מיותר.
בידוד תרמי תקן 1045
המטרה העיקרית של תקן 1045 היא להביא לחיסכון באנרגיה, בעיקר באמצעות שיפור הטכניקות של קירור וחימום מבנים. זאת תוך התייחסות לדרישות מינימליות לבידוד תרמי, ובעיקר בהתייחס למעטפת החיצונית של המבנה – קירות, גגות, רצפות וכדומה.
בידוד תרמי אופטימלי במבנה מסייע בשמירה על טמפרטורה יציבה, ומביא להפחתה מהותית בצריכת האנרגיה, וכפועל יוצא מכך גם לחיסכון ניכר בהוצאות. בכדי להגיע לבידוד תרמי אופטימלי של המבנה, נעשה לרוב שימוש בחומרים מבודדים כמו קלקר וזכוכיות כפולות. מדובר בחומרים בעלי תכונות מבודדות, המסייעות לצמצם את חדירת החום למבנה.
כיצד תקן 1045 משתלב עם תקנים נוספים?
תקן 1045 אינו פועל בחלל ריק – הוא משתלב עם תקנים ירוקים נוספים שמטרתם לייצר מבנים חסכוניים, בריאים וברי-קיימא. כך למשל, קיימים תקנים המתייחסים לשימוש במים אפורים, לפסולת בנייה ולצריכת אנרגיה מתחדשת. יישום תקן 1045 כחלק ממערכת רחבה של תקנים ירוקים מאפשר ליצור סינרגיה בין התחומים השונים, כך שהתכנון התרמי תורם גם לחיסכון במים, לצמצום פליטות מזהמים ולהעלאת רמת הנוחות במבנה. השילוב הזה הוא מה שהופך את הבנייה הירוקה למהפכה של ממש, ולא רק לדרישה טכנית.
התאמות לפי סוג המבנה והאזור האקלימי
תקן 1045 מתחשב באקלים המקומי ולכן אינו זהה בכל רחבי הארץ. כך למשל, אזור באר שבע שונה לחלוטין מחיפה או ירושלים מבחינת עומסי חום וקור, ולכן התקן כולל טבלאות התייחסות ייחודיות לכל אזור. גם לסוג המבנה יש חשיבות – מבנה מגורים ידרוש פתרונות בידוד שונים מאלו הנדרשים למבנה משרדים או למוסד חינוכי. ההתאמה הזו מבטיחה יישום אופטימלי של התקן ומיקסום היעילות האנרגטית של כל מבנה לפי הצרכים האמיתיים שלו.
היבטים כלכליים וערך הנכס
יישום נכון של תקן 1045 אינו רק בחירה סביבתית – הוא גם השקעה חכמה בנכס עצמו. מבנים שעומדים בתקן נהנים מעלייה מוכחת בערך השוק שלהם, שכן הם מציעים לדיירים רמת חיים גבוהה יותר, צריכת אנרגיה נמוכה ועלויות תחזוקה מופחתות. יתרה מכך, עם השנים עולה הדרישה הציבורית למבנים "ירוקים", כך שלמבנה שעומד בתקנים מתקדמים תהיה עדיפות בשוק הנדל"ן, גם בקרב קונים פרטיים וגם בקרב יזמים ומשקיעים. בנוסף, מחקרים מראים שמבנים המעוצבים על פי התקן מתאפיינים בזמני מכירה ושכירות מהירים יותר, ובשיעורי תפוסה גבוהים יותר. החיסכון השנתי בהוצאות אנרגיה יכול להגיע ל-30-40% לעומת מבנים קונבנציונליים, מה שמתורגם לחיסכון של אלפי שקלים מדי שנה. לכן, גם אם ההשקעה הראשונית גבוהה יותר, תקופת ההחזר קצרה יחסית ויוצרת תשואה חיובית לטווח הארוך. המבנים הללו גם זוכים לפטורים ממסים והטבות ממשלתיות שונות, המקטינות עוד יותר את עלות הבעלות הכוללת.
מעבר להיבטים האנרגטיים והכלכליים, תקן 1045 תורם באופן ישיר לאיכות החיים והבריאות של דיירי המבנה. מבנה שתוכנן ובוצע על פי התקן מאפשר שמירה על טמפרטורה נעימה ויציבה לאורך כל עונות השנה, מפחית לחות עודפת ומעודד אוורור טבעי – כל אלה מסייעים בהפחתת בעיות בריאותיות כמו אלרגיות, מחלות נשימתיות ועייפות מצטברת. במבנים חינוכיים ומוסדיים, ליישום התקן יש גם השפעה על ריכוז, תפקוד ומצב הרוח של המשתמשים, מה שהופך אותו לכלי חשוב לא רק בשמירה על הסביבה, אלא גם ברווחה היומיומית של הציבור.
העתיד של תקן 1045 – לאן ממשיכים מכאן?
תקן 1045 נמצא כל הזמן בתהליך של עדכון ושיפור, מתוך הבנה שהצרכים הסביבתיים והטכנולוגיים משתנים במהירות. בשנים הקרובות צפויים להיכנס לתוקף עדכונים נוספים שידרשו התייחסות גם לצריכת אנרגיה מתחדשת, לאינטגרציה של מערכות חכמות ולבחינת מחזור חיי חומרים. מעבר לכך, ישנה מגמה עולמית של מעבר מהתמקדות בתכנון בלבד – למדידת ביצועים בפועל לאורך זמן. כך, התקן צפוי להפוך לדינמי ואינטגרטיבי יותר, ולתפוס תפקיד מרכזי בכל תהליך תכנון ובנייה עתידי בישראל.
תקן 1045 – כיצד יועץ בניה ירוקה יוכל לעזור לנו?
יישום התקן בעבודות בנייה, הוא כאמור חלק מרכזי בדרישות של הרשויות המקומיות במסגרת הוצאת היתר רישוי למבנה. על מנת לוודא כי המבנה אכן עומד בדרישות התקן, ולבחון כיצד ניתן לשפר את תהליכי הבנייה, להתאים אותם לדרישות התקן ולהביא באופן כללי להתייעלות אנרגטית מקסימלית – חשוב שיהיה לצידכם יועץ בניה ירוקה לאורך כל התהליך.
תהליך הליווי והייעוץ של מומחה בנייה ירוקה כולל ניתוח של תנאי האקלים בסביבת המבנה, חישוב עומסי קירור/חימום, סימולציות ממחושבות הבודקות את הביצועים התרמיים, קביעת אסטרטגיה נכונה וריאלית לעמידה בתנאים, ועוד מגוון אמצעים. כל אלה יחדיו יסייעו לכם להימנע מעיכובים מיותרים, ולקבל את כלל האישורים הנדרשים למבנה ירוק, הן בשלב ההיתר והן בשלב האכלוס.
לסיכום
בנייה ירוקה היא חלק מרכזי בתהליך רישוי למבנה. אחד התקנים הירוקים הוא תקן 1045 המסדיר את כל נושא התכנון התרמי של המבנה. תכנון זה בא לידי ביטוי באמצעות נושאים כמו אוורור יעיל, הצללה ושימוש בחומרי בנייה ייעודיים. מלבד התרומה לסביבה, יישום נכון של התקן תורם גם לחיסכון ניכר באנרגיה ובהוצאות. בכדי לוודא שהמבנה שלכם אכן עומד בתקן, כדאי להתייעץ עם יועץ בנייה ירוקה, שיכוון וילווה אתכם לאורך כל התהליך. השקעה בעמידה בתקן 1045 היא החלטה אסטרטגית שמשפיעה על איכות החיים, עלויות התפעול והערך העתידי של הנכס. התקן ממשיך להתפתח ולהתעדכן בהתאם לטכנולוgiות חדשות ולצרכים הסביבתיים המשתנים, מה שהופך אותו לכלי דינמי ורלוונטי לעתיד הבנייה בישראל. הבנת התקן ויישומו הנכון הם המפתח ליצירת מבנים בני-קיימא שישרתו אותנו לעשרות שנים קדימה.


